Hafont הפונט מילון מונחים | אודות הכותבים | לינקים
כיכר רבין, תל־אביב כיכר רבין, תל־אביב

קווים מנחים

הסבר על פרופורציות וגבהים

פעם, כשרק המציאו את מכונות הדפוס, "פונט" היה שמו של סט שלם של חתיכות מתכת קטנות, שהיו יצוקות בצורותיהן השונות של האותיות. הפונטים השונים היו באים בגודל קבוע, בסגנון קבוע, מפני שהאותיות עצמן היו עשויות מברזלים שאותם סידרו ע"ג מטריצה. מתקופה זו נשמרו כמה וכמה מושגים שנשארו איתנו גם בתקופה הדיגיטלית.

כיום - "פונט" הוא קובץ אחד המכיל סט של צורות אותיות, יחד עם הוראות שונות, כמו הריווח בין האותיות ובין השורות ועוד הוראות שונות. גודל האותיות בפונט אינו קבוע, והמשתמש יכול להגדיר באיזה גודל הוא רוצה לכתוב.

פרופורציות פנימיות של אות

האות M ("אם") היא האות הרחבה ביותר בכתב הלטיני, ולכן רוחבה משמש כאמת-מידה רלוונטית מאז המצאת הדפוס. לאמת-המידה קוראים "אם", כשם האות, ובמושגים ליניארים הוא מתייחס לגובה הכולל של חלק המתכת שעליו היתה יצוקה האות - זהו גודל האות. הערך הריבועי שלו ("ריבוע האם") מבטא את השטח הכולל של חלק המתכת הרחב ביותר.

לגובה העליון ביותר באות קוראים Ascent ("עליה"), אליו מגיעים קצוות האותיות הגבוהות בשפה האנגלית, ולגובה התחתון ביותר באות קוראים Descent ("ירידה"), אליו מגיעים קצוות האותיות הנמוכות בשפה האנגלית. כל האותיות בשפה האנגלית נשענות על קו אחד הנקרא Baseline ("קו הבסיס"). האותיות הקטנות באנגלית מגיעות עד לגובה הנקרא x-height ("גובה הבסיס"), והאותיות הרישיות באנגלית מגיעות עד לגובה הנקרא Cap-height ("גובה רישי").

ומה עם עברית? בעברית סטנדרטית, כל האותיות, חוץ מאחת (האות למ"ד) אינן מגיעות מעל לקו אחיד, הוא קו הבסיס העברי - כי בניגוד לשפות הלטיניות, ובדומה לשפות מהמזרח הרחוק כמו סנסקריט, האותיות אינן "צומחות" מתוך קו בסיס נמוך, אלא דווקא "תלויות" על קו בסיס גבוה.

איך עושים את החיבור הזה, בין אנגלית ועברית? הטיפוגרף צבי נרקיס היה הראשון שניסה לתת פתרון לבעיה, כאשר עיצב את אותיות "נרקיס בלוק" שלו, שיתאימו לגובה האותיות הרישיות של פונט "פוליו". עיצוב גובה האותיות העבריות לפי גובה האותיות הרישיות באנגלית הוא נוח, אך קיימת בעיה עם האות למ"ד, אשר צריכה לחרוג הרבה מעל גובה זה, ולכן נוצר מצב שהתורן העליון שלה מתקצץ באופן משמעותי.

הפתרון השני הגיע כאשר פרופ' אשר אורון עיצב את האות "אורון", והתאים אותה דווקא לאותיות הקטנות של הפונט יוניברס. כך הגיעה בעצם האות למ"ד לגובה האות l ("אל") האנגלית, והגובה התחתון של האותיות הסופיות הותאם לגובה ה-Descent של האותיות האנגליות.

הקווים המנחים של פונטוגראפר

פונטוגראפר אינה מותאמת לעבודה בעברית, ולכן קו הבסיס שלה נמוך, ואנו נאלצים להתאים את עקרונות האותיות העבריות שאנו מציירים לעקרונות לטיניים.

בחלון ה-Outline נוכל לראות קווים ירוקים, אלו ה-Guides ("קווים מנחים") בהם ניעזר לשמירה על פרופורציות וגבהים אחידים בין כל האותיות שנצייר.

הקו הירוק העליון ביותר מסמן את גובה ה-Ascent, ונקרא Ascender - זהו הגבול העליון ביותר בו נוכל לצייר את האות. הקו הירוק התחתון ביותר מסמן את גובה ה-Descent, ונקרא Descender - זהו הגבול התחתון. אם נחרוג משתי גבולות אלה, תחרוג האות שנצייר מעבר לשורה שלה, והיא עלולה "להסתבך" באותיות בשורות אחרות. הקו האמצעי הוא ה-Baseline. ממנו "צומחות" האותיות כלפי מעלה.

אם אנו עובדים בעברית, ונרצה לסמן עבורינו את קו-הבסיס הגבוה, או להסתמך על הגובה הבסיסי של האותיות האנגליות ("x-height"), שאינו מסומן, נוכל ליצור בקלות גובה זה ע"י מעבר לשכבת ה-Guides, וגרירת העכבר מתוך ה-Baseline. פעולה זו תניב קו-מנחה חדש. אם ברצוננו לבטל קו זה, אנו יכולים פשוט לגרור אותו חזרה פנימה.

הקו הירוק השמאלי ביותר הינו ה-Left Side-bearing, והימני הינו ה-Right Side-bearing. אלו הם שני הגבולות הרוחביים של הפונט, כאשר הימני ניתן להזזה חופשית, גם משכבת ה-Outline, והוא בעצם מגדיר את רוחב האות, למרות שגם באמצעות בחירה ב-Metrics > Set Width תוכלו לשנות באופן מדוייק את רוחבה.

אם תרצו לשנות את היחס שבין הגובה העליון לגובה התחתון, תוכלו לעשות זאת מחלון ה-Font Info (קראו את "אכן, מדובר במהפכה").

עוד משהו קטן על גדלים

לפני שאני מסיים את המאמר הזה, רציתי גם להכניס איזו מילה על הגדלים עצמם. גודל הפונט, להזכירכם, הוא בעצם גובהו - מהקו התחתון ביותר (Descent) ועד הקו העליון ביותר (Ascent). פונטים בד"כ נמדדים ב-Points. מה זה פוינט? זוהי מידה בריטית ואמריקאית (מהשיטה האימפריאלית), שגודלה הוא 1/12 של פיקה. פיקה היא 4.22 מ"מ, או 1/6 אינטש בקירוב. פוינט הוא 1/72 אינטש בקירוב. רוב מעבדי התמלילים ותוכנות הגרפיקה מודדות את גדלי הפונטים בפוינט - זהו עוד זכר למושג טיפוגרפי שקיים מאז ימיו הראשונים של מקצוע הדפוס.

מאיר סדן
קופירייט © הפונט