Hafont הפונט מילון מונחים | אודות הכותבים | לינקים
רח' המרד, תל-אביב רח' המרד, תל-אביב

שיעור אנטומיה

על תיאור פליאוגרפי של אותיות

יוצרי פונטים בד"כ מסתבכים בתיאור מרכיבים מסויימים של אותיות, מפני שחלקי הקווים והעקומות שמרכיבים את האות אין שמות רשמיים. לפי ספרה של ד"ר עדה ירדני מ-1991, "ספר הכתב העברי", בו מסבירה ירדני על פליאוגרפיה, התחום שבו היסטוריונים של הכתב משתמשים כדי לזהות סוגי כתב שונים, לחקור אותם לפי צורתם ולסווגם, היא מציעה להשתמש בשמות שונים ל"תיאור הרכיבים הגראפיים באותיות העבריות".

לקבלת הסבר על האנטומיה של האותיות האנגליות, קראו את המאמר הזה מהאתר של אדובי.

גג
קו רוחב עליון.

גג

בסיס
קו רוחב תחתון.

בסיס

רגל
קו אורך ימני או שמאלי, שאינו מתחבר לבסיס.

רגל

זרוע
קו אורך ימני או שמאלי, שאינו מתחבר לגג.

זרוע

עוקץ
קו קצר כלשהו, הנוסף על קווי היסוד של האות (כמו "סריף" לועזי).

עוקץ

פסיעה
קו קצר החורג קדימה.

פסיעה

תורן
הקו העליון בלמ"ד.

תורן

דגל
ה"תג" שעל התורן בלמ"ד.

דגל

עקב
חלק הקו הנוצר מחריגה של הקו הארוך בגימ"ל.

עקב

כרע
הקו הקצר בגימ"ל.

כרע

זנב
החלק החורג של הבסיס בבי"ת.

זנב

קרן
הקו העליון הקצר במ"ם.

קרן

בנוסף למונחים שירדני מציעה, מכיוון שאיננו חוקרים פליאוגרפיים, אך אנחנו עדיין רוצים להתייחס לחלקי האותיות בשמות כלשהם, אני מציע לקרוא לקווי היסוד האחרים, באותיות שבהן "נותר" קו ייסוד אחד בלבד שאין לו שם, פשוט "קו יסוד" - כמו באל"ף, בגימ"ל...

יסוד

במקרה שיש לנו קו שאינו רגל ואינו זרוע (כלומר, מתחבר גם לגג וגם לבסיס) אפשר לקרוא לו, כמו שקוראים לו באנגלית, "גבעול".

גבעול
מאיר סדן
קופירייט © הפונט